אני רופא אורולוג, וזהו ספורי האישי
ד"ר ניל שולץ
אני רופא אורולוג, וזהו ספורי האישי כחולה סרטן הערמונית.
בגיל 57, כמו הרבה מהחולים שלי, הייתי בטוח שאני במצב בריאותי מעולה. בבדיקות שנתיות שיגרתיות נמצא PSA של 4.2 ובביופסיה אובחן סרטן הערמונית. בשלב זה היה לי כבר נסיון של 20 שנים באבחון, דרוג וטפול בסרטן הערמונית. אך הספור הזה היה שונה, הפעם הייתי אני החולה.
החולים שלי, לעיתים תכופות, מרגישים מבולבלים מכמות האנפורמציה ואפשרויות הטפול השונות, וכאת אני הייתי צריך להיתמודד עם אותן ההחלטות. לא הייתי צריך
עזרה מהשותפים שלי במרפאה. אני אישית טפלתי מאות פעמים בסרטן הערמונית בשטות שונות, עקבתי אחרי חולים שקבלו טיפולים במרכזים שונים, והכרתי את כל הדמויות הפועלות בתחום סרטן הערמונית.
במקרה, זמן קצר לפני שאובחנתי, חבר שלי שהוא אורתופד במקצועו, עבר ניתוח לאפארוסקופי (זעיר פולשני) להוצאת הערמונית ע"י ד"ר קרונגרד. הוא תאר בפני את נסיונו: נתוח קצר, אבוד דם מינימלי, ללא כאב, אשפוז קצר בביה"ח ,וכל התמיחה והשירותים שהחולה זקוק להם. אחרי שראיתי את היחס לו זוכים החולים במוסדות שונים, לרב כעוד חלק על קו יצור, החלטתי למצוא משהוא אחר עבורי. ספורו של חברי נתן לי כיוון אותו החלטתי לחקור לעומק.
אישתי ואני נהגנו 5 שעות למיאמי להתיעצות עם ד"ר קרונגרד, חברי למקצוע שלא פגשתי קודם לכן, בנוגע להוצאת הערמונית בלאפארוסקופיה. ידעתי שלד"ר קרונגרד יש הסטוריה ארוכה במחקר וטפול בסרטן הערמונית, שלזכותו תרומות וחידושים בשטח זה, והוא אחד המנתחים לסרטן הערמונית עם מספר הניתוחים הגדול ביותר בעולם. נתון זה היה חשוב לי מאד מכיון שניסיון רב בניתוחים לכריתת הערמונית מהוה גורם משמעותי בתוצאות הנתוח.
בהתיעצות עם ד"ר קרונגרד הירגשתי בטחון, התמקדות, וידע מרובה. ההערות שלו היו משולבות בידע תיאורתי ובנסיון קליני וכוונו למקרה הפרטי שלי. ההרגשה שלי הייתה שהוא ישר, מעשי ,ומסור כמנתח וכרופא. למעשה, אני לא חושב שלאף אחד במקצוע שלנו יש ניסיון וגישה טובים יותר משלו.
לאחר שקבעתי תאריך לניתוח Hope ורות עזרו לי בכל הענינים האדמינסטריבים. Hope ורות, לא מזכירה אלקטרונית, ענו לטלפונים, ותמיד ידעו איך אני מרגיש ואיך ההכנות לנתוח מתקדמות. משהו באינטימיות, בהענות ובהתענינות עוזר למתן את הרגשת החרדה שלפני הנתוח, דבר שהערכתי מאד.
עברתי את הנתוח לפני עשרה ימים. התעוררתי בחדר ההתאוששות, בקושי אבדתי דם, ספירת הדם שלי אחרי הנתוח היית 46% , מספר שקרוב לודאי גבוהה מאלה של
רב האנשים לפני נתוח. בהתחשב בזה לא הייתי מופתע שרמת האנרגיה שלי הייתה מיד טובה. אובדה זאת בנוסף לכך שלו היו לי כאבים, גרמה לכך שאתרוצץ סביב תחנת האחיות שעות ספורות לאחר הנתוח.
הניסיון שלי בבי"ח Aventura, שהוא בי"ח מפואר ומודרני ,בו עובדים כ-800 רופאים בכל תחומי הרפואה, היה מעבר לכל הציפיות. הבי"ח היה נקי ומצוחצח, החדר הפרטי שקבלתי בקומה התשיעית, היה נעים, נקי, ומהחלון יכולתי לראות עצים ושמים כחולים ובמרחק את המים של האוקינוס האטלנטי. האחיות היו אדיבות, אחראיות, בעלות ידע, ובקצור – מקצועיות.
עזבתי את ביה"ח בבקר, יום אחרי הנתוח, ללא צורך לקחת תרופות נגד כאבים. לקחתי Tylenol (אכמול) מאוחר יותר. אשתי ואני נסענו ממיאמי חזרה
לטאמפא. אישתי נהגה, ואני ישבתי כנוסע, דבר שאיני רגיל אליו. בדרך, צלצל אלי ד"ר קרונגרד, לבשר לי את מה ששנינו ציפינו, שהגדול הסרטני היה מוגבל לערמונית, והרקמות החיצוניות שהוצאו בנתוח נמצאו נקיות מכל תאים סרטניים. הבנתי שחג ההודייה שחל באותו יום חמישי, יקבל משמעות מיוחדת.
מאז הנתוח השתן שלי היה צלול, הירגשתי טוב, ומצב רוחי היה טוב. הבקר הוצאתי את הקטטר שלי, באשורו של ד"ר קרונגרד. מאז השתנתי כמה פעמים ללא קושי, ועד
עתה לא הבחנתי באבוד שתן. בעוד אני מדפיס מלים אלה, אני חושב שכדאי שאשים פד במכנסיים להגנה, אך עדיין לא עשיתי זאת!
הייתי מועמד טוב לנתוח ויכולתי לבחור כל טפול מוצע לסרטן הערמונית. הייתי יכול לבחור בכל אורולוג לבצע את כריתת הערמונית. בסוף, כשזה היגיע לכריתת הערמונית שלי, בחרתי בשטה הלאפארוסקופית ע"י המנתח שהיה הראשון לבצע ניתוח מסוגו בארה"ב, ושכל מה שהוא עושה הם רק נתוחים אלה.
כל הניסיון, המחקר, וניסיוני האישי כחולה הביאו אותי למסקנה חד משמעית: אין דרך יותר מוצלחת, יעילה, ותומכת מהדרך שבה בחרתי לעבור את כריתת הערמונית שלי, מזאת של הנתוח הלאפארוסקופי אותו בחרתי. הכל – מההתיעצות הראשונה, היתנסות בביה"ח, ההחלמה, התוצאות הפתולוגיות, ועד האינטראקציות עם צוות המרפאה וביה"ח – הוכיחו כמה גבוהות הרמות של הניתוח והמיקצועיות, שמגיעים אליהם כתוצאה מיכולת, ניסיון, הקדשה ותכנון.
